פוסט מספר 1 – ביקור בהולנד.

בסדרת פוסטים אנסה להעביר את התחושות עם דוגמאות מהשטח.

נתחיל ב: hashtag#retailtech.

zara: סלף צ’קאאוט.
טכנולוגיה: hashtag#RFID.
מעיני הלקוח: בעמדת הצ’קאאוט זורקים את הבגדים לתוך סוג של כיור, ושם נעשה הקסם. תוך שניות המערכת מציגה על המסך את הסכום לתשלום. משלמים, כולל הוצאת זיכוי מס לנמל תעופה, ויוצאים.
כל הסיפור לוקח 3 דקות אולי. מדהים.

Bever.
רשת חנויות סטייל המטייל וריקושט.
בחנות מציעים סריקה פיזית של כף הרגל להתאמה אופטימלית של כף הרגל ונעל.
הטכנולוגיה היא של Volumental השבדית שאותה אני מכיר עוד מהימים שNike רכשה את אינברטקס של David Bleicher.

המערכת מבצעת סריקה פיזית קצרצרה של כף הרגל. פונקציונליות משולבת בחוויית צרכן. זה מאפשר התאמה אישית של נעל-רגל לכל צרכן והפעלת מערכת כזאת דורשת מקצועיות מעל הממוצע של המוכרנים בחנות.

המוכר סרק והראה לי את כף הרגל שלי בתלת מימד ואת המבנה האנטומי. התוצאות אגב, הראו שכף רגל ימין שלי גדולה מעט יותר מהשמאלית (זה מקובל) ושאני מידת נעל 44.

אבל הקאצ’ הגדול הוא בכלל לא החוויה בחנות.
שימו לב:
כל הדאטה החשובה הזאת של הצרכנים נשמרת ומשמשת את העסק להצעת ערך מדויקת ורלוונטית, אבל בעיקר בעיקר – מקטינה את כמות ועלות ההחזרות ברכישה באונליין שבו אחוז החזרה של נעליים מגיע ל20-30%. גאוני.

ברשת כמו ביבר, שאיך נאמר, אינה מצטיינת בתפעול וסחר וחוסר המידות והמלאים שם הוא הקיצוני ביותר שנתקלתי בו אי פעם (חכו לפוסט הבא), הזמנה מהאונליין היא קריטית.
בביבר מציעים גם אפשרות סריקה של ברקוד הפריט וקבלת פרטים כמו מאפייני מוצר, מחיר וכו. וכמובן שיש קיוסק הזמנה מהאונליין.

פארק נופש Center Parcs
הפארק עצמו מרושת בריטייל-טק לאורכו ורוחבו.

אם זה דרך אפליקציה שאפשר להזמין דרכה מקום למסעדות ולאטרקציות או קיוסק לצד עמדת קבלה פיזית. הצבת הקיוסק מצמצמת וחוסכת עלויות כוח אדם.
או רובוט בשם וודי שמגיש משקאות לשולחן לצד המלצרים. איך הוא יודע לאיזה שולחן? כי את ההזמנה מבצעים דרך סריקת QR קוד שנמצא על כל שולחן. רוצים תפריט באנגלית, צרפתית או גרמנית? שום בעיה – סורקים ברקוד ומקבלים.

ובכלל השימוש בQR קוד בהולנד מאוד נפוץ.

שימוש נפוץ נוסף בהולנד הוא קיוסקים בשירות עצמי.

במסעדות הם קיימים כמעט בכל עסק. במקרה אחד הזמנו אצל מוכר אנושי ולאחרינו הוא סגר את הקופה והפנה את שאר הלקוחות לעשות הזמנה מהקיוסק כי הוא היה צריך לטפל בהכנת האוכל עצמו. תחשבו על היעילות והחיסכון של כ״א במקרה כזה.

H&M:
מציעה בחנויות קליק אנד קולקט וסלף צ׳ק אאוט בשיטה “ישנה” של סריקת ברקוד לצד קופות אנושיות. אבל כשהייתי בחנות אף אחד לא השתמש בהן ומאידך היה תור של לקוחות לקופות האנושיות שמשום מה לא הפנו לשם את הלקוחות.

נלסון:
רשת לנעלי נשים שמציעה לצד מותגים מוכרים את המותג הפרטי והמוצלח שלה. החנות מציעה מספר קיוסקים דיגיטליים להזמנת אונליין ישירות מהחנות הפיזית אם המידה המבוקשת לא זמינה או לא מעוניינים להיסחב עם שקיות.

ג׳מבו:
רשת סופרמרקטים גדולה מציעה מסופונים לרכישה עצמאית וקיוסקים של סלף סרוויס שבתחום הזה זה Goes without saying.

על הדרך עצרנו לתדלק ונכנסתי לחנות נוחות.
באופן לא מפתיע יש שם מספר קופות של סלפ סרוויס, עובדת אחת על קופה אנושית, בערך 10-15 לקוחות ואפס תור ולחץ.