בתחום ריטייל מאוד מקובל שאנשי המשרדים יוצאים מידי פעם לשטח לסיור חנויות. לבדוק דופק. לראות מה המתחרים עושים ולהיות מחוברים לצרכנים. הרצוי הוא פעם בשבוע. המצוי הרבה פחות.
בשבועיים האחרונים יצאתי פעמיים לסיור בקניונים עזריאלי תל אביב, קניון טי אל ווי ודיזינגוף סנטר.
הנה ההתרשמות הסובייקטיביות שלי:
בכללי:
אין הרבה תנועה והטראפיק די דליל.
יכול להיות שזה בגלל סנטימנט צרכני שאינו בשיאו בלשון המעטה, יכול להיות שבגלל הגזרות הכלכליות וצרכנים שפסיכולוגית ירדו להגנה, אולי שמיים שנפתחו כשחברות תעופה חזרו לטוס ויכול להיות שאני בכלל טועה ואת זה נראה בדוחות רבעון 1 של החברות הציבוריות.
בעזריאלי היה כמובן טראפיק. הטראפיק הזה הוא לא מאוד איכותי בגלל הרכבת וחיילים שחוצים לבסיס.
טי אל ווי זה סיפור עצוב. המילה בודד מתארת הכי טוב את המצב. הקניון גדול והמעברים הרחבים מעצימים את תחושת הלבד. לא כל המיקומים מאוכלסים וחלק מהחנויות היו סגורות (בשעה 11:30).
בסנטר היה הכי מלא אבל זה קצת מתעתע כי המעברים מאוד צפופים ונותנים הרגשה דחוסה. החנויות עצמן היו די ריקות.
“החורף (שוב) לא הגיע”:
כל שנה אותו סיפור ותחום הביגוד “מפרק” הנחות של מלאי חורף שהצטברו.
ינואר היה אחד היבשים. גם נובמבר-דצמבר לא היו להיט.
רשתות האופנה נתקעו עם רמות מלאי גבוהות של ביגוד חורף וההנחות עמוקות מאוד:
רנואר ב55%, הודיס 2 ב 100, פוקס 50-70%, סטורי עד 80%, בילבונג עד 70% ועוד ועוד.
זה שהחורף נזכר להגיע בימים האחרונים כבר לא יעזור לאף אחד. אף צרכן לא יסכים לשלם מחיר מלא בסוף החורף. המקסימום יהיה שהצרכנים יסכימו לקנות בהנחה של 70% כדי שיהיה לחורף הבא או כי במחיר כזה “זה פשע לא”. אבל מחיר מלא לא יהיה כאן בכל מקרה.
בתחום ההנעלה ההנחות הרבה פחות עמוקות. סביב 25% כי המלאי פחות עונתי ואין דחיפות לסלוק אותו.
חנויות מעניינות:
נכנסתי לרנואר להבין את סוד הקסם. מה קרה שפתאום הרשת הזאת מתפוצצת לאחרונה.
אני חושב שבתחום הנשים לפחות – המחיר הנמוך יחסית והתמורה הטובה לכסף מאידך הם שם המשחק. אני מנחש שהייתה שם לאחרונה תחלופה מנהלים בתחום הסחר או המותג כי אחרת לא יודע להסביר כזה שינוי. רנואר גם מעסיקים אנשים עם מוגבלות אז הם קיבלו אצלי הרבה נקודות זכות שמקזזות את האמירה השוביניסטית של הבעלים בכנס באילת לפני מס’ חודשים.
און חייבת חנות נורמלית. נקודה.
לא פופ אפ או פינה או דוכן כמו בעזריאלי או הסנטר. חנות.
רשת בסדר גודל שלה חייבת את זה לעצמה ולצרכנים.
מגה ספורט במהלך של שינוי ונראה שלמדה מהכישלון של דרים ספורט. הרשת העבירה את חלק מהחנויות למיקום מרכזי לצד מתיחת פנים בתוך החנויות. תחום הנשים בסנטר בהחלט נראה טוב.
כולם מחפשים עובדים:
ידעתי שהמצב לא טוב. לא ידעתי עד כמה.
לא הייתה חנות אחת שלא היה בה שלט שמחפש מוכרנים ואו מנהלי סניפים. כל אחד טוען שאצלו התנאים הכי טובים וכולם משלמים בסופו של יום פחות או יותר אותו דבר.
