פוסט אסטרטגיה –
מה הקשר בין רשת ג’יי די ספורט הבריטית ומשבר הסאב פריים בארה”ב ב2008?
במשבר הסאב פריים של 2008, התקשורת האמריקאית השתמשה בביטוי “גדולים מידי מכדי ליפול” כדי לתאר את הבנקים הגדולים בארה”ב, חברות הביטוח והמשכנתאות וכל מי שהיה שותף מרכזי לחגיגה שיצרה את המשבר הפיננסי העצום.
הכוונה הייתה לתאר גוף שהנזק שייגרם אם הממשל ייתן לו ליפול ולקרוס יהיה הרבה יותר גדול לעומת העלות שבהצלה שלו. וכך יצא שהממשל האמריקאי, בניגוד גמור ל”אני מאמין” הכלכלי שלו (שוק חופשי וכו), אמנם נתן לבר סטרנס וליהמן ברדרס ליפול אך לאחר מכן הציל הרבה מאוד גופים פיננסיים שהיו “גדולים מידי מכדי ליפול”.
ומה הקשר לספורט?
ג’יי די ספורט, בדומה לפוט לוקר, היא שחקנית מולטי ברנד – כלומר היא אינה מחזיקה מותגים משלה אלא קונה סחורה מהמותגים המובילים (נייקי, אדידס, פומה וכו) ומציגה זאת בחנויות שלה. הנוכחות שלה, בדומה לפוט לוקר, היא בתחום הסניקרס והלייפסטיל של הספורט.
בניגוד לפוט לוקר יש לה כבר שנים אסטרטגיה ברורה: רכישות מיזוגים ועוד קצת רכישות. אה, והיא גם גדולה פי 3-4 מפוט לוקר.
ולכאורה זו עוד רכישה לא מאוד חשובה של ג’יי די ספורט הבריטית. הפעם זו רכישה מלאה של רשת סייזיר הפולנית – רשת גדולה וחשובה בפולין אבל לוקאלית בראיה אירופאית (במאמר מוסגר נזכיר שפוט לוקר במהלך לא מוצלח ניסתה להיכנס למזרח אירופה ופולין עם ריטיילורס של פוקס) אבל זו רכישה שמקפלת בתוכה את האסטרטגיה המאוד מעניינת שלהם.
בעולם שהולך בצורה מהירה לכיוון תעדוף ערוצי המכירה הישירה לצרכנים (חנויות מותג, אתר אינטרנט של המותג וכו) מצד הברנדים הגדולים, שחקן מולטי ברנד שיהיה מספיק גדול ותהיה לו נוכחות משמעותית, המותגים הגדולים – “לא יתעסקו איתו”.
במילים אחרות – “גדולה מידי מכדי ליפול”.
וג’יי די ספורט שקוראת בעשור האחרון בצורה טובה מאוד את מפת הכוחות המשתנה, נכנסה לבליץ של רכישות ומיזוגים. חלק קטן בלבד מהרכישות: פיניש ליין בארה”ב, קורייר בצרפת, סייזיר במזרח אירופה ובין היתר גם בישראל דרך חברה משותפת עם משפחת מוליוב.
היא מרושתת בעולם בצורה ישירה או דרך מיזוגים ורכישות וצוברת גודל ונפח משמעותיים הן מבחינת תנאי מסחריים והן מבחינה אסטרטגית.
